חברי צוות החיפוש האזרחי הגיעו לניחום אבלים בבית משפחת שער יחד עם מפקד אוגדת איו"ש תא"ל תמיר ידעי, ומח"ט עציון אל"מ עמית ימין. באותה עת ביקרו בבית המשפחה הראשל"צ הגרש"מ עמאר, הרב חיים דרוקמן, הרב אהרן ליכטנשטיין ועוד.

אורי שכטר, איש החמ"ל האזרחי סיפר להורים על הסריקות של סיירי בי״ס שדה לצד החיילים. ״לא ידענו אם הם חיים או מתים. יצאנו לשטח מלאי תקווה. עם כל הכאב, ברוך השם שמצאנו אותם. יכולנו גם לא למצוא אותם שנים. עשינו מאמץ יום ולילה". עוד הוסיף שכטר: "הרצון של כל העם היה מדהים. מילואימניקים שלא נתנו להם להתגייס הביאו אוכל ושתייה, כדי להרגיש חלק מהמאמץ הלאומי״.

אופיר שער אמר לצוות כי ״כל התקופה רצינו לומר תודה. רק ביום ראשון בהתראה קצרה הודיעו לנו שאנחנו יורדים לתרקומיא, להיפגש עם מפקד האוגדה ומפקדי המבצע. היתה תחושה שהצבא איתנו. ראינו עיניים אדומות מבכי ומעייפות, וקיבלנו זמן קצר של הכרת תודה והכרת הטוב. ידענו שעושים מאמץ כדי למצוא אותם בחיים. מהצמרת ועד אחרון החיילים ההנחה היתה שהם בחיים, שיתוף הפעולה בין חיילים ואזרחים במציאה שלהם היא בבואה למה שקרה בארץ ובעולם, אחדות. צבא ואזרחים משתפים פעולה מתוך ענווה״.

רעייתו בת גלים שער אמרה: ״לא תזמנו את הגעת הרבנים לצד אנשי הצבא הבכירים. בזמן החיפושים היה לנו פה בחצר אוהל של תורה, 24 שעות ביממה למדו פה תורה כי ידענו שצריך את השילוב של סייפא וספרא. וכי ידיו של משה עושות מלחמה? אומרים לנו שאנחנו שליחים, אבל לא בחרנו בזה. הלוואי שגיל-עד היה איתנו. קטונתי מכל מה שאומרים עלינו״.